תקציר
מספר מחקרים מצביעים על שכיחות גבוהה יותר של תסמיני הפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD) בקרב אנשים עם דיספוריה מגדרית. שלושה מחקרים בחנו את הקשר מהכיוון ההפוך בילדים עם ASD והראו דיווח הורי מוגבר על רצון להיות מהמגדר השני בקבוצה זו. מחקר זה השווה את הדיווח העצמי על רצון להיות מהמגדר השני (פריט בודד מהשאלון למילוי עצמי לצעירים YSR ולמבוגרים ASR) בקרב 573 מתבגרים (469 ממין זכר בלידה ו-104 ממין נקבה בלידה) ו-807 מבוגרים (616 גברים בלידה ו-191 נשים בלידה) עם ASD, לעומת 1016 מתבגרים ו-846 מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית.
בעיות רגשיות והתנהגותיות נמדדו באמצעות סולמות מבוססי DSM בשאלונים. כמו כן, נעשה שימוש בשאלון ההתנהגות החברתית לילדים (CSBQ) ולמבוגרים (ASBQ) כדי לבחון האם תת-תחומים ספציפיים ב-ASD קשורים באופן מיוחד לתופעה.
ממצאים עיקריים:
- שיעור גבוה משמעותית של מתבגרים (6.5%) ומבוגרים (11.4%) עם ASD דיווחו על רצון להיות מהמגדר השני לעומת האוכלוסייה הכללית (3-5%)
- בקרב מתבגרים, נשים בלידה דיווחו על רצון זה יותר מגברים בלידה
- בקרב מבוגרים עם ASD לא נמצאו הבדלים מגדריים משמעותיים
- נמצאו ציונים גבוהים יותר באופן מובהק בכל הסולמות מבוססי ה-DSM אצל אנשים עם ASD שדיווחו על הרצון להיות מהמגדר השני
- לא נמצא קשר בין הרצון להיות מהמגדר השני לבין תת-תחום ספציפי של ASD
הקדמה
החפיפה בין דיספוריה מגדרית (GD) להפרעה בספקטרום האוטיסטי (ASD) זוכה לעניין מחקרי וקליני גובר. על פי ה-DSM-5, הקריטריון המרכזי ל-GD הוא חוסר הלימה בולט בין המגדר החווה למגדר שהוקצה בלידה. דוגמאות בולטות כוללות מצוקה עזה עקב מאפייני מין משניים או רצון עקבי להשיל מאפיינים גופניים אלה.
ASD מאופיין בקשיים באינטראקציה חברתית ותקשורת, לצד התנהגויות חזרתיות ותחומי עניין מוגבלים. דוגמאות לכך כוללות:
- קושי בפרשנות של שפת גוף והבעות פנים
- נטייה לדפוסי שיחה חד-צדדיים
- התעסקות אינטנסיבית בנושאים ספציפיים כמו מערכות תחבורה או דגמי מכונות
מספר דוחות מקרה תיעדו חפיפה בין GD ל-ASD. במחקר הולנדי נמצא ש-7.8% מילדים ומתבגרים עם GD אובחנו גם עם ASD. מחקרים אחרים הראו רמות מוגברות של תסמיני ASD במבוגרים עם GD בהשוואה לאוכלוסייה הכללית.
מחקרים קודמים בולטים:
- סקרגברג ועמיתים (2015): מצאו רמות גבוהות יותר של תסמיני ASD באמצעות סולם התגובות החברתיות (SRS)
- שומר ועמיתים (2016): 23.1% מהפונים למרפאת מגדר הראו מאפיינים של תסמונת אספרגר
- מחקר הולנדי (2018): חשף כי נוער עם GD קיבל ציונים גבוהים יותר בכל תת-הסולמות של שאלון CSBQ
שיטה
משתתפים ומהלך המחקר
המחקר כלל 3242 משתתפים:
- 573 מתבגרים עם ASD (גיל ממוצע 15.98)
- 807 מבוגרים עם ASD (גיל ממוצע 32.14)
- קבוצת ביקורת של 1016 מתבגרים ו-846 מבוגרים מהאוכלוסייה הכללית
המשתתפים עם ASD אובחנו לפי קריטריוני DSM-IV במרכזים מומחים בהולנד. כל המשתתפים היו עם מנת משכל מעל 70 והודרו מהמחקר מי שהופנו ממרכז מומחים לדיספוריה מגדרית.
כלים ומדדים
למתבגרים:
- פריט 110 בשאלון YSR: «אני רוצה להיות מהמגדר השני»
- סולמות בעיות מבוססות DSM-YSR: בעיות רגשיות, חרדה, קשב/היפראקטיביות ועוד
- שאלון CSBQ: הערכה של התנהגות חברתית ו-6 תת-סולמות ספציפיים
למבוגרים:
- פריט מקביל בשאלון ASR
- סולמות מבוססי DSM-ASR: דיכאון, חרדה, הפרעת אישיות נמנעת ועוד
- שאלון ASBQ: מעריך 4 תחומים עיקריים בהתנהגות חברתית
תוצאות
מתבגרים עם ASD
- 6.5% דיווחו על רצון להיות מהמגדר השני (לעומת 3.1% באוכלוסייה הכללית)
- סיכוי גבוה פי 2.12 לדיווח על רצון זה בהשוואה לקבוצת הביקורת
- 11.5% מבנות בלידה עם ASD דיווחו על רצון זה, לעומת 5.3% מבני בלידה
- ציונים גבוהים יותר באופן מובהק בכל הסולמות הרגשיים וההתנהגותיים אצל אלו שדיווחו על הרצון למגדר שונה
מבוגרים עם ASD
- 11.4% דיווחו על הרצון להיות מהמגדר השני (לעומת 5% באוכלוסייה הכללית)
- סיכוי גבוה פי 2.46 בהשוואה לקבוצת הביקורת
- 15.8% מנשים בלידה ו-10% מגברים בלידה עם ASD דיווחו על רצון זה
- קורלציות קטנות אך משמעותיות עם כל תת-הסולמות של ASD בשאלון הבוגרים
דיון
המחקר מאשש ממצאים קודמים על שכיחות מוגברת של רצון להיות מהמגדר השני בקרב אנשים עם ASD, וזו הפעם הראשונה שנמצאה תופעה זו גם במבוגרים. במיוחד בולט השיעור הגבוה יותר בקרב בנות מתבגרות עם ASD בהשוואה לבנים, ממצא שעשוי לשקף מגמות חברתיות רחבות יותר של עלייה בפניות של צעירות למרפאות מגדר.
הסברים אפשריים לקשר:
- פער בהתפתחות הזהות העצמית עקב קשיים ב»תיאוריית המיינד» האופייניים ל-ASD
- מודעות ייחודית להבדלים מגדריים עקב בלבול חברתי
- נטייה לקטגוריזציה נוקשה שעשויה להשפיע על תפיסת הזהות המגדרית
השלכות קליניות:
אנשים עם ASD שדיווחו על הרצון להיות מהמגדר השני הראו רמות גבוהות יותר של בעיות רגשיות, במיוחד תסמיני דיכאון וחרדה. ממצא זה מדגיש את הצורך בגישה טיפולית רגישה המשלבת התייחסות למצוקה המגדרית ולאתגרים הנוספים האופייניים ל-ASD.
מגבלות המחקר:
- הסתמכות על פריט שאלון בודד כמדד לרצון לשינוי מגדרי
- היעדר התייחסות לזהויות מגדריות לא-בינאריות
- שימוש בקבוצת השוואה אמריקאית למבוגרים (שאין עבורה נתונים הולנדיים מקבילים)
סיכום
המחקר מוסיף נדבך חשוב להבנת הקשר המורכב בין זהות מגדרית ל-ASD. הממצאים מדגישים את הצורך בפיתוח פרוטוקולים קליניים ייעודיים לאוכלוסייה זו, תוך התחשבות באתגרים הייחודיים של אנשים עם ASD בהתמודדות עם מצוקה מגדרית. מחקרים עתידיים צריכים לבחון את המנגנונים העומדים בבסיס חפיפה זו ולפתח כלי הערכה מותאמים יותר לאוכלוסיות נוירו-מגוונות.