תקציר המחקר
מקרי «כפייה לחדירה» מתייחסים לגברים הנאלצים לחדור באיבר מינם, ללא הסכמתם, לפותן, לפי הטבעת או לפה של אישה. מחקר זה מציג את הממצאים הכמותיים והאיכותיים הראשונים אודות מקרים מסוג זה בבריטניה, תוך ניתוח אסטרטגיות תוקפניות שמדווחות על ידי 154 גברים שחוו אותן. האסטרטגיות הנפוצות ביותר כוללות כפייה, ניצול מצב שכרות של גברים, שימוש בכוח פיזי ואיומי פגיעה גופנית. המחקר חושף עדויות חדשות על נשים המשלבת מספר אסטרטגיות באירוע בודד. כמו כן, חלק מהאסטרטגיות מזוהות כ»ממוגדרות» — נצלניות של תפקידי מגדר מסורתיים. הממצאים מעלים שאלות מהותיות עבור אנשי מקצוע במערכת המשפט הפלילי בתחום האלימות המינית, וקוראים למחקרי המשך.
דוגמה בולטת: גברים דיווחו על איומים להפסקת קשר עם ילדים מצד אמהות, תוך שימוש בתפקידן ההורי כאמצעי לחץ. מקרה אחד תיאר אישה שאיימה שלא יוכל לראות את ילדיו לאחר שנים של ניתוק קודם.
רקע המחקר
אלימות מינית כוללת טווח רחב של טקטיקות «המכוונות להשיג מגע מיני בניגוד לרצון הפרט». למרות שרוב המחקר מתמקד בגברים כתוקפים, תוקפנות מינית נשית כלפי גברים בוגרים כמעט לא נחקרה בבריטניה. מחקר זה מהווה פריצת דרך בניתוח סוג ספציפי של פגיעה מינית הנקראת «כפייה לחדירה», שאינה מסווגת בחוק הבריטי כאנס אלא כעבירה חמורה פחות.
פערי מחקר
הספרות הקיימת מתבססת בעיקר על סקרים אמריקאים משנות ה-80-90 או מחקרים אירופאים השוזרים נושא זה עם צורות אלימות נוספות. מחקרים אלו מוגבלים במתודולוגיה, מתמקדים באוכלוסיות ספציפיות (כמו סטודנטים), וחסרים נתונים על ההקשר הייחודי בבריטניה.
היבטים משפטיים
על פי חוק העבירות המיניות 2003 באנגליה וויילס, ההגדרה החוקית של אונס דורשת חדירה אל הקורבן. עובדה זו מוציאה את מקרי הכפייה לחדירה מהגדרת האונס. כתוצאה, עבירות אלו מסווגות כהתקפה מינית — עבירה חמורה פחות שדינה מאסר קצר יותר מבחינה חוקית.
טרמינולוגיה
המונחים «תוקפנות מינית» ו»אסטרטגיות תוקפניות» נבחרו במכוון במחקר זה על אף שנויים במחלוקת, וזאת משתי סיבות:
- בחוק האנגלי המונח «כפייה» קיבל הגדרה משפטית ספציפית בחוק הפשע החמור 2015
- כפייה היא אסטרטגיה קונקרטית שזוהתה על ידי המשתתפים
מתודולוגיה
מדגם ואיסוף נתונים
הנתונים נאספו במשך 8 שבועות (דצמבר 2016 — ינואר 2017) באמצעות סקר מקוון באתר SurveyMonkey. השיטה נבחרה ממספר סיבות:
- אנונימיות: חיונית למשתתפים בשל הסטיגמה החברתית. ננקטו צעדים כמו אפשרות לפרישה אנונימית באמצעות «מילות קוד».
- גיוון גיאוגרפי: הסקר פורסם בעיתונים מקומיים ולאומיים, אתרי חדשות ופלטפורמות מדיה חברתית.
- שותפויות: ארגוני סיוע לגברים (כגון Survivors Manchester) הפיצו את הסקר לקהל היעד.
מאפייני המדגם
בסקר השתתפו 154 גברים מתוך 159 תגובות ראשוניות (5 תשובות הוסרו עקב חשד להיענות לא אמיתית). פרופיל המשתתפים:
- גיל ממוצע בעת מילוי הסקר: 38 (טווח: 18-70)
- גיל ממוצע בזמן האירוע: 27 (טווח: 2-61)
- 87% הזדהו כהטרוסקסואלים, 11% כביסקסואלים/בי-קוריוס, 2% כהומוסקסואלים
- יחסים עם התוקפת: 51.3% היו בני/בנות זוג, 27.9% מכרים/חברים
כלי מדידה
השאלות התבססו על סקר החוויות המיניות (SES-SFV) של Koss ועמיתים (2006). המשתתפים נשאלו:
- שאלות כמותיות — זיהוי אסטרטגיה דומיננטית מרשימה מובנית
- שאלות איכותניות — תיאור חופשי מפורט של החוויה
הנתונים נותחו בשיטות מעורבות — סטטיסטיקה תיאורית ושיטות תמטיות באמצעות תוכנת NVivo.
ממצאים עיקריים
אסטרטגיות תוקפניות לפי תדירות
- איומים, כפייה ולחץ מילולי (33.3%)
- ניצול שכרות/שימוש בחומרים (26.8%)
- שימוש בכוח פיזי/איומים לפגיעה (19%)
לחץ כפייתי
כשליש מהמשתתפים דיווחו על אסטרטגיות כפייה מורכבת הכוללות:
«ניסיתי לסיים מערכת יחסים רעילה. היא איימה לחשוף את כל ההתכתבויות המיניות שלנו לאשתי ולעמיתיי לעבודה אם אעזוב»
צורות איום נוספות:
- איומי פגיעה עצמית — «אתאבד אם תעזוב»
- איומי הלשנת שווא על אונס
- סחיטה רגשית תוך ניצול דיכאון של הקורבן
ניצול מצב שכרות
דוגמאות בולטות מתיאורי המשתתפים:
«התעוררתי ממסך שיכור כשהיא רוכבת עליי. לא זוכר איך הגענו למיטה, רק צילומי זיכרון מטושטשים»
«השתכרתי עד אובדן כושר דיבור. היא הורידה את המכנסיים שלי, גרמה לי לזקפה והחדירה אותי אליה»
מקרי ייחוד
14.4% דיווחו על אסטרטגיות שאינן מתאימות לקטגוריות סטנדרטיות:
- פענוח כפייה מרומזת במסגרת יחסי משפחה, כמו גברים צעירים שנפלו קורבן לבנות משפחה בוגרות
- הפרת גבולות במהלך שינה — «התעוררתי מוגבל בשרשראות למיטה, כשהיא מבצעת בי מין אוראלי למרות התנגדותי»
דיון וניתוח
השלכות תרבותיות
המחקר סותר את התפיסה המסורתית ש»אישה אינה יכולה לאנוס גבר», תפיסה המושרשת בתסריטים מיניים מגדריים. למרות שפרקטיקת הכפייה לחדירה מוכרת באקדמיה, החברה עדיין מתקשה להכיר בה כתופעה רלוונטית.
ניתוח השוואתי
הממצאים חופפים חלקית למחקרים קודמים:
- כפייה מילולית: תואם למחקרים שהציבו אותה כאסטרטגיה דומיננטית (Struckman-Johnson et al., 2003)
- שימוש באלכוהול: עולה בקנה אחד עם נתוני Krahé & Berger (2013)
- אלימות פיזית: מדורג גבוה יותר במחקר זה (19%) מאשר במחקרים אמריקאים קודמים (2-10%)
תרומות תיאורטיות
אסטרטגיות מרובות באירוע בודד
«היא הגיעה שיכורה לאחר שימוש בקוקאין. כשסירבתי לקיים יחסים, הפכה לאלימה מילולית ואחר כך הכתה בראשי עד שנכנעתי»
ממצא חדש: שילוב אלמנטים כמו כפייה מילולית המלווה בעלייה מדורגת באלימות פיזית.
אסטרטגיות ממוגדרות
איומי הלשנת שווא:
«היא הוציאה טלפון וחייתה 999 [מספר החירום הבריטי], איימה שאתלונת שווא על אונס תשמיד את חיי»
נשים ניצלו את האסימטריה החברתית של יחסי מגדר, מודעות לסטראוטיפ של «גבר תוקף-אישה קורבן».
ניצול תפקיד אימהי:
«היא איימה למנוע ממני לראות את הילדים אחרי שנים של ניתוק קודם. ידעתי שתיישם את האיום כי כבר עשתה זאת»
סיכום והמלצות
למחקר זה השלכות מעשיות בשדה המשפטי, לרבות שינויים פוטנציאליים בהגדרות החוקיות של עבירות מין בבריטניה. הנתונים מצביעים על צורך בהכשרה ייעודית לאנשי מקצוע בטיפול במקרי כפייה לחדירה.
כיווני מחקר עתידיים
- בחינת השפעת השתייכות אתנית, דת ומעמד כלכלי על דפוסי תוקפנות נשית
- מחקרי אורך הבודקים את ההשפעות הפסיכולוגיות ארוכות הטווח על הקורבנות
- ראיונות עומק עם גברים נפגעים ונשים תוקפות להבנת הדינמיקה המורכבת
יש לציין כי הרחבת המחקר אינה באה לערער על המאבק באלימות מינית כלפי נשים. יחד עם זאת, מתן הכרה לצורות התעללות שונות מאפשרת ניתוח אינטרסקציונלי מעמיק יותר של תופעת האלימות המינית בחברה.