מחקרים קודמים הצביעו על כך שחשיפה של בני נוער לתכנים מיניים באינטרנט, כגון חומר פורנוגרפי, עשויה לגרום לבלבול מיני בעקבות התנגשות בין התכנים לציפיות ולחינוך המיני שקיבלו משפחות, בתי ספר וחברים. חומר זה מכיל לעיתים תכנים שמציגים הפשטה מפורשת ומוגברת של איברי מין ופעילויות מיניות כמו מין אוראלי, חדירה נרתיקית או אנאלית, עם כוונה לעורר את הצופה. החשיפה לתכנים כאלה מסוגלת להוביל לחוסר בהירות בנטיות המיניות של בני הנוער, ולהביא לתחושת חוסר וודאות לגבי הערכים, ההעדפות והאמונות המיניים שלהם.
בעוד שהמחקר הוכיח כי קיימת קשר בין החשיפה לתכנים פורנוגרפיים לבלבול מיני, עדיין לא נחקר לעומק אילו סוגי בני נוער רגישים יותר להשפעות אלו, ומה הם המאפיינים שמקשרים בין שימוש בחומרי מין מפורשים לבין חוסר וודאות מינית. מחקרים מוקדמים התמקדו בעיקר בהבדלים בין בנות לבנים, ובהנחה שבנות נוטות לחוש יותר קונפליקט בין התכנים המינים לבין ההכשרה החברתית המוטבעת על ידיהן. אך מחקרים אלה מצאו תוצאות ח_icon// הומוגניות, כאשר חלקן מצביעות על הבדלים וגם על היעדר תוצאות מובהקות ביניהם.
גישה מודרנית יותר מציעה להסתכל על שונות פנימית בתוך מכלול המגדרים עצמן, ולהתייחס להשפעות על פי תכונות ואינטראקציות אישיות שונות. למשל, היא מדגימה כי נטיות מין ואמונות על מין עשויות להציג שונות רבה יותר בין בני נוער מאשר בין בנים לבנות בלבד, ושהשפעות תכנים מיניים תלויות באינטגרציה בין התוכן לבין הנטיות האישיות של המתבגר.
בהתאם לתאוריות עכשוויות, יש להניח כי להתאמה בין התכנים המיניים לבין הנטיות המיניים של המתבגרים יש תפקיד מרכזי. לדוגמה, נערות עם נטייה סגנונית לחוסר אטרקטיביות רגשית-חברתית (impersonal sex orientation) או עם נטייה מוגברת להימנע מאפשרות של תפקוד מיני בהקשר חופשי ובלתי מחייב, עשויות להגיב באופן אחר לחשיפה לתכנים פורנוגרפיים, לעומת נערות עם נטיות שמקורן במוטיבציה שונה.
בשאלה אילו בני נוער רגישים יותר, מחקרים מציעים כי ההבדלים בין בנות לבנים אינם מספקים, וכי המרכיבים הפנימיים של האישיות והאמונות המיניות עשויים לשחק תפקיד מכריע. למשל, בערך, נטייה ליחסים מיניים לא רגשיים או הימנעות מהתחייבויות, יחד עם נטיות המבליטות תפקידים ותפיסות מגדריות קיצוניות, עשויות להגדיל את הסיכון לחוסר וודאות מינית בעקבות חשיפה לתכנים פורנוגרפיים.
המחקר הנוכחי בחן את ההשערה שהתלות בין שימוש בתכנים פורנוגרפיים לבין חוסר וודאות מינית משתנה לפי תכונות אישיות של בני הנוער, כגון נטייה ליחסים לא רגשיים (impersonal sex orientation) והדרגתי לשיוך המגדרי המוגבל (hypergendered orientation). תוצאות המחקר מצביעות, כי אצל בנות, השימוש הרצוי בתכנים הפיתויים קשור באופן חיובי לחוסר בהירות במושגים המיניים, במיוחד בקרב בנות עם נטייה גבוהה ליחסים לא רגשיים ונטייה נמוכה או בינונית לנטי לתפקידים מגדריים מוגזמים. כלומר, ככל שהנערה מציגה נטיות כאלה, השימוש בה הופך לבעייתי יותר ומוביל ליותר חוסר וודאות.
בהצלבת הנתונים, נמצא כי נשים עם נטיות של תפקידים מגדריים מוגזמים (hypergendered orientation) ונטייה ליחסים לא רגשיים, מגיבות באופן שונה לחשיפה לתכנים פורנוגרפיים. למשל, נשים עם נטייה נמוכה יותר לדיוק המגדרי ולתפקוד מגדרי תפקודי מציגות יותר חוסר וודאות בעקבות החשיפה, בעוד שבנות עם נטיות מגדריות מובחנות יותר, מגיבות באופן שונה, ולעיתים פחות סובלות מבלבול.
תוצאות אלה תומכות בהנחה שהשפעת התכנים המיניים משתנה משמעותית לפי מאפיינים פנימיים של המתבגרים, יותר מאשר לפי המגדר בלבד. הן מדגימות כיצד תכונות אישיות מול החשיפה התכנים קובעות את גיוס הבעיות המיניות והתקשורת שלהן בנושאי מיניות בעתיד. כמו כן, המחקר מדגיש את ההכרח לבדוק לא רק את ההבדלים בין המינים אלא גם את ההבדלים הפנימיים בתוך כל מין, כדי להבין את הרגישות והתגובות השונות לתכנים מיניים מגוונים.
לסיכום, מחקר זה מצביע על כך שהקשר בין שימוש בתכנים פורנוגרפיים לחוסר וודאות מינית אינו אוניברסלי, אלא תלוי באופי הנטיות האישיות של בני נוער, ומשתנה בין פרטים. מכאן נובע הצורך בגישה רב-ממדית וממוקדת יותר בהתייחסות להשפעות תכני המין, תוך התחשבות בתכונות האישיות, במגדר, ובהקשר החברתי והתרבותי. בנוסף, התוצאות ממחישות שגיוס השפעות הללו עשוי להיות מועיל גם להכוונה טיפולית וייתכן כי יש להוסיף למודלים הקיימים של תיאוריה והסברה התייחסות לפרטים תוך-מגדריים, כדי לסייע בפיתוח מודלים ומטרות טיפוליות מותאמות אישית.