תקציר
ההיסטוריה של ההבחנה והעיסוק באי-שוויון בבריאות קשורה זה מכבר להבדלים חברתיים וליחס של סלקציה חברתית. אנשים טרנסג’נדרים, שמסיבות שונות נתקלים לעיתים קרובות בדחייה ובבידוד חברתי בשל זהותם המגדרית והתנהגותם-החברתית הקשורה למגדר, מתמודדים עם רמות גבוהות של סטיגמה והדרה. מחקר זה נועד להעריך את רמת ההדרה והשיפוט החברתי שגורמים חווים במערכות שירותי הבריאות בארה»ב, בקרב מי שמזהים את עצמם כטרנסג’נדרים, והקשר בין מידת ההתגלות שלהם כסטרנסג’נדרים לבין חוויות ההדרה. ניתן למדוד את מידת ההתגלות באמצעות התדירות שבה אחרים מזהים אותם כטרנסג’נדרים, כאשר זהו המדד המרכזי במחקר.
הנתונים נאספו מ»סקר ההדרה של הטרנסג’נדרים במדינה», שכלל כ-6106 משתתפים, שמהם 3608 זוהו כגברים בלידה ו-2480 כנשים בלידה. נעשה שימוש באנליזות רגרסיה לוגיסטית כדי לבחון קשר בין מידת ההתגלות לבין חוויות ההדרה בשירותי הבריאות, תוך שליטה בגורמים דמוגרפיים, חוויות חיים ומאפיינים רפואיים. ממצאי המחקר מראים כי אנשים שמזוהים כטרנסג’נדרים על ידי אחרים במידת מה או באופן תמידי, חווים רמות גבוהות יותר של שיפוט שלילי והדרה בעת קבלת שירותי בריאות. במיוחד, ההתגלות המלאה ניבאה סיכויים גבוהים יותר לחוויות של הדרה במגוון מסגרות טיפוליות: שירותי סיוע חברתי (כגון מרכזי תקיפה מינית ואלימות ביתית) ותחומי בריאות הנפש (מרפאות לטיפולים נפשיים וטיפולים בתרופות). כמו כן, עיסוק בפעילות כמו עבודה בזנות או בפעילות רחוב אחרת הוכח כמשנה תוקף לחדירה לשירותי בריאות במובן של חוויות ההדרה. שיעורי המצבים הקשים של HIV, צריכת סמים, ומחלות כרוניות נוספות גם הם שימשו כגורמים משפיעים על חוויות ההדרה.
הקדמה
ההדרה והקושי בחיבור לשירותי בריאות מגיעים מרובה היבטים ומומחים מצביעים על קשר הדוק ביניהם לבין אי-שוויון בזכויות ובריאות. ארגוני בריאות עולמיים כמו ארגון הבריאות העולמי קישרו בין פערים ברווחה הנובעים מאי-שוויון חברתי ומבני לבין הפרות זכויות אדם ותחושת חוסר שוויון. ההטיה המגדרית והנטייה להעדיף התנהגויות ומוסכמות המוגדרות כתואמות לנורמות ההטרוסקסואליות מעצימות סטיגמות, שליליות וחוסר סובלנות כלפי מי שמזדהים בהגדרות מגדריות שאינן תואמות את הציפיות החברתיות.
מצבים של לחץ ומתח הנוצרים מחיי קיום בחברה שמבקר ומזלזל בזיהוי המגדרי של האדם, יכולים להביא להשפעות שליליות על בריאותו הפיזית והנפשית. מחקרים מצביעים על כך כי חוויות של דחייה, אלימות, והלאה במקומות עבודה, בדיור, בחינוך ובריאות, תורמים בהתמדה לעליה במחלות נפשיות, מחלות כרוניות, וכן לעלייה בשיעורי המתים ובעיות התנהגותיות כמו עישון, צריכת סמים והתאבדויות. אוכלוסיית הטרנסג’נדרים, בה מרבית האנשים חווים חוויות של אלימות והדרה, מתמודדת יותר מבעבר עם סטיגמה, חוסר תעסוקה, חוסר בתשתיות דיור ותחלואה במחלות כרוניות וקים מוגברות לבעיות בריאותיות כמו HIV.
הגדרת הטרנסג’נדרים כוללת את כל הקשת של אנשים שמגדרם שאינו תואם את מינו שנקבע בלידה, ומכילה תת-קבוצות רבות הכוללות אנשים שמתמודדים עם סוגיות של זהות מגדרית, כגון טרנססקסואלים, אנשים המזהים את עצמם כגברים או נשים חלקית או באופן שאינו תואם את ההגדרות החברתיות המקובלות. הפיתוח של מחקר בתחומים אלה נקלע לקשיים עקב גודל האוכלוסייה הקטנה יחסית והאתגרים במדידה ובאיסוף נתונים. לכן, בניגוד למחקרים שנעשו באוכלוסיות רחבות, מחקרים על טרנסג’נדרים מחייבים פיתוח שיטות ספציפיות וממוקדות.
המחקר מצביע על כך כי אנשים טרנסג’נדרים חווים לעיתים קרובות חיכוך וסטיגמה במערכות שירותי הבריאות, במיוחד כאשר הם מזוהים באופן גלוי כבעלי זהות מגדרית שונה. סיבות לכך כוללות בין היתר חוסר היכרות של נותני השירות עם צרכיהם, תהליכים טיפוליים מורכבים הקשורים לטרנסיציה, והנחות סטיגמטיות לגבי יציבותם הנפשית של הטרנסג’נדרים. לחלק מהאנשים קיימת גם תחושת חוסר בטחון ביכולת של המערכות והעובדים לספק טיפול מכבד ומותאם, ואכן זיהוי של אחרים מי הם, עלול להוביל ליחס שלילי וקושי.
מחקר זה מנסה לנתח את ההבנה כיצד רמת ההתגלות של מצב הטרנסג’נדרות משפיעה על חוויות ההדרה במערכת הבריאות, ומה ניתן לעשות כדי לשפר את המצב, בין היתר באמצעות שיפור ההכשרות התרבותיות של נותני השירות, חינוך מקצועי ומדיניות שמקדמת סביבה בטוחה ומקבלת יותר. בהמשך, המחקר תורם להבנה מעמיקה של כיצד מיתוסים, סטריאוטיפים וחששות מובילים ליחס של דחייה וסטיגמה כלפי הטרנסג’נדרים, ומדגים את הצורך בהכשרה, חינוך, והגברת מודעות בקרב כל המעורבים במערכת הבריאות.