השוואת העדפות פנים לגבריות בין נשים בטבעיות מחזור, בהריון, בהנקה ובגיל הפוסט-מיופויזה

מחקרים מצביעים על שינויים מחזוריים בהעדפות של נשים לתכונות פיזיות שמאפיינות גבר. במחקר זה בחנו כיצד מצב הפוריות של האישה משפיע על ההעדפה שלה לסגנון הפנים הגברי באמצעות ניתוח מדגם רחב של נשים הטרוסקסואליות, שכללו 3,720 נשים. נשים אלו היו במקומות רבים בכל שלב במחזור הווסת, כולל נשים במחזור רגיל (בבקשות עם סיכון נמוך וגבוה להיריון), נשים בהנקה, ונשים שאינן פוריות (בהיריון או לאחר menopause).

בעת ניתוח הנתונים, עשינו שליטה על גיל הנשים ופתיחותן המינית כדי להבטיח שהתוצאות לא יושפעו משתנים אלו. המשתתפות נשאלו בשאלות מבוססות בחירה כפולה על אטרקטיביות הפנים של גברים שמוגדרים כמוזכרים כגברי ומפוסלים כהפוך. לאחר שליטה על השפעת גיל ופתיחות מינית, נמצא כי נשים במחזור של קיום הפוריות ושנמצאות בהיריון הראו העדפה חזקה יותר לגברים בעלי תכונות גבריות לעומת נשים בהנקה ואלו שלא פוריות. עם זאת, לא נמצאה הבדל משמעותי בין נשים עם סיכון נמוך להיריון ואלו עם סיכון גבוה. גילן של נשים כמעט ולא השפיע על ההעדפות. קישורים בין הפתיחות המינית שלהן לבין העדפת הפנים הגבריות הראו קשר חיובי מאוד חלש בלבד.

אנו מציעים כי מצב ההורמונלי הכולל של האישה בעוד תקופה ארוכה, כגון מחזוריות, שאינה משתנה באופן משמעותי במהלך המחזור – משמעותי יותר בהשפעתו על ההעדפה מאשר שינויים הורמונליים נקודתיים לאורך מחזור הווסת.

מואו הפנים הגבריים

הבדלים במבנה הפנים בין גברים לנשים, הידועים כ»גותמיה של הפנים», מקושרים לתפיסת האטרקטיביות של הגבר על ידי נשים. מחקרים מצביעים על קיומו של קשר חיובי בין גותמיה גבוהה לבריאות טובה (Rhodes, 2006), חיסוניות (Rantala et al., 2012), דומיננטות ויכולת תחרותית (Archer, 2009), אטרקטיביות (Dixson, Sulikowski et al., 2016), והצלחה זוגית כוללת (Rhodes et al., 2003). אולם, יש נשים שנתפסות כיפהות, אולי בגלל שהן נתפשות כמסוגלות לפרנס את עצמן או את ילדיהן, או שהן מציגות תכונות שנחשבות כמושכות נשים (Dixson, Tam, & Awasthy, 2013).

עד כה נמצא שיש ויכוח מתמיד האם נשים מעדיפות גברים יותר נשיים או יותר גבריים, או שיש להן העדפות משתנות. מחקרים מראים שאין העדפה אחידה שמתמשכת לאורך כל חייה של אשה. מראה גברי גבוה, למשל, מלווה לעיתים תכונות חיוביות כמו גנטיקה טובה, אך גם תכונות שליליות כמו נטייה לתכונות אישיות פחות רצויות, פחות עניין במערכות יחסיות ארוכות טווח, או פחות השקעה באב (Boothroyd et al., 2007; Kruger, 2006). לכן, ההעדפות של נשים לגברים בעלי תכונות גבריות מאוד יכולות להיות תוצאה של איזון בין תועלת לתובנות שליליות, לדוגמה, העדפת גברים גבריים יותר במערכות קצרות טווח לעומת לינאריות ארוכות טווח (Little et al., 2011). מחקרים אחרים מצביעים על כך שכיחוס בינוני של תכונות גבריות קשור לשורדי צאצאים טובים (Boothroyd et al., 2017), מה שמציג שעדיף להעדיף תכונות בינוניות יותר מאשר גבוהות במיוחד, כי זה עשוי להבטיח ירושה בריאה יותר.

השפעת הפוריות על ההעדפות

העובדה כי הייטיביות של האישה משתנה במנגנונים מחזוריים משפיעה על ההעדפות שלה לגברים בעלי תכונות גבריות שונה. מחקרים מצביעים כי ההעדפות האלו משתנות בהתאם לקטבים ההורמונליים במחזור הווסת, אך תוצאות מחקריות שונות מצביעות על שינויים חדים יותר או פחות (DeBruine et al., 2010; Feinberg et al., 2008). חלק מהמחקרים מראים על הבדלים משמעותיים בהעדפות של נשים לפי שלבי המחזור, כאשר בשיא המחזור והפרודוקטיביות הגבוהה, נראית העדפה חזקה יותר לגברת גברית (Gangestad & Thornhill, 2008). לעומת זאת, יש גם מחקרים שטוענים כי אין הבדל משמעותי או שהשינויים אינם משמעותיים בסטטיסטיקה (Wood et al., 2014).

ההשערה היא שנשים יותר מכוונות לסביבת מערכות קצרות טווח, ומודעות יותר לחיזוק גנטי, לכן ייתכן שהן מעדיפות תכונות גבריות יותר בזמן פריצות הביוץ. אך מחקרים מראים גם שההעדפות משתנות בהתאם להשקפות ולרמת הפתיחות המינית (Sacco et al., 2012). קיימות סיבות סותרות ומגוונות להעדפה זו, כמו המוגבלות של הכלים המדעיים, ההבדלים באוכלוסיות הנחקרות, והקשר בין תכונות גבריות לתכונות חיוביות של בריאות ויכולת תורשתית.

מטרות המחקר

המחקר מתמקד בשחזור מחקרים קודמים על השינויים בהעדפות של נשים ביחס לתכונות גבריות על פי גיל ומחזוריות, תוך שימוש במדגם חדש ומגוון. המטרה המרכזית הייתה להשוות בין ההעדפות של נשים עם מצב פוריות שונה: נשים במחזור תקין, בהיריון, בהנקה, ומנודות מפוריות (בעיקר גיל המעבר). הייחודיות של המחקר היא בשליטה על פרמטרים כמו גיל ופתיחות מינית, המאפשרים דיוק באבחון ההבדלים.

משתתפות

נשים גויסו דרך פורומים באינטרנט, רשימות תפוצה ותקשורת אישית. הנתונים נאספו באמצעות סקר באינטרנט, שהוכח כמכשיר מדידה יעיל למחקרים על העדפות בהבדלים הורמונליים (Welling et al., 2008). ההצטרפות למחקר הייתה מותנה בגיל מינימלי של 18 ומעלה ובהימנעות משימוש בגלולות הורמונליות, שהשפעתן על ההעדפות נחשבת משמעותית (Roberts et al., 2014). סה»כ סיימו את הסקר 3,720 נשים הטרוסקסואליות, שהוגדרו על פי סקלת קינסי (Kinsey et al., 1948). נשים זוהו כהטרוסקסואליות אם ציון שלהן היה 2 ומטה (ממקצועניות הטרוסקסואליות בלבד ועד להעדפות המיוחסות במידת רוב המקרים להטרוסקסואליות). המשתתפות סיפקו גיל, מצב הורמונלי נוכחי (מחזור, הריון, הנקה, גיל המעבר), ואורך מחזור הווסת הממוצע וימי ההתחלה של הווסת האחרונה.

פרוצדורה

המשתתפות צפו ב-20 שקופיות בצורה אקראית ומוויינת, וביקשנו מהן לבחור בכל זוג איזו תמונה נראית אטרקטיבית יותר באמצעות השאלה: «איזה פנים נראה אטרקטיבי יותר מבחינה מינית?». שיטה זו מכונה בחירה כפולה והיא נחשבת אפקטיבית יותר מבדיקות ריטינג בודדות (Leivers et al., 2015). כל שקופית הציגה שתי תצוגות של אותו הפנים, שהותאמו להיות יותר או פחות גבריים. ההעדפה הפרסונלית נקבעה לפי האחוזים של בחירת תמונות מגבריות מתוך 20 זוגות. א índice זה נע בין 0 (כל זוגות נשמרו תמונות נשיות) ל-1 (כל זוגות נבחרו תמונות גבריות).

מדדים

הסטנדרטיזציה של הפנים בוצעה באמצעות תמונות בסיס שנלקחו בסביבה מבוקרת. הפנים של הגבריים היו מעוצבים על סקלת מידת הנשיות-הגבריות לפי ההבדל הליניארי בין תבנית ממוצעת של 40 גברים בוגרים ומין של 40 נשים מבוגרות, במגביל עם שיטות שהוגדרו במחקרים קודמים (Perrett et al., 1998). על פי השיטה, יצירה של תצלומים דו-מצויים שההבדל ביניהם בתוך זוגות התמונות נבעו רק משינוי במבנה הפנים, ללא שינויים בצבע, טקסטורה, או סימטריה, מה שמקטין הטיות בבחירה (DeBruine et al., 2010). השינוים נעשו באמצעות תוכנת PsychoMorph (Tiddeman et al., 2001).

פתיחות מינית

לבדיקת גישה להתנהגות מיני, השתמשנו בסקלה המתוקנת המיועדת לאוריינטציה סוציואקזואלית (SOI-R, Penke & Asendorpf, 2008; α=0.73), הכוללת 9 פריטים על רמת המאמץ, הרצון, והפנטזיות המיניות של המשתתפות. סקירה זו כוללת מדדים של התנהגות, עמדות ורצונות קצרי טווח של מין. ציוני גבוה מצביעים על נטייה להתנהגויות מיני בלתי מחויבות יותר (M=3.21, SD=1.62).

קבוצות פוריות

המשתתפות מוין ל-5 קבוצות: (1) נשים ישרות במחזור פוריות גבוה (היום של הווסת הוא בין 14 ל-19 ימים לפני הווסת הבאה), (2) נשים ישרות במחזור פוריות נמוכה, (3) בהיריונה, (4) בהנקה, ו-(5) בגיל גיל המעבר (לדוגמה, לאחר מנopause). ההגדרה של הקבוצות מבוססת על מ’ספר מחזור הווסת לפי הימים, ומתוך כך ההשערה היא שנשים במחזור פוריות גבוה מעדיפות יותר תכונות גבריות.

בשלבים הראשונים נבדקה ההבדלה בהעדפות הגבריות בין חמש הקבוצות באמצעות אנובה (ANCOVA), תוך שליטה על גיל ופתיחות מינית. בדקנו גם את ההנחה שאין אינטראקציה בין משתנים קטגוריאליים לבין רצפים מתמשכים. תוצאות הוה הימלטו מההנחות המודולרות לסטטיסטיקה (כל p>0.14). לאחר מכן, בדקנו קבוצה משולבת של שתי קבוצות עיקריות — קבוצה בעלת פוריות גבוהה (כוללת את שתי הקבוצות של סיכון גבוה וירידה סיכון) וקבוצה עם פוריות נמוכה (כוללת הנקה, הריונות בגיל מעבר). בשל פגמים בהנחות של שוויון שונויות, לא ניתן היה להשתמש באנובה ולכן בחנו את ההשפעה באמצעות רגרסיה על הפיצול של התוצאה על ידי שליטה על גיל ופתיחות מינית. קטעי השאריות נותחו ב-ANOVA עם הקבוצות כמשתנים קטגוריאליים, ומבחני פישר הושארו להשוואות זוגיות.

ההמעלה של ההעדפה לגבריות בכל קבוצה חושבה ומוזגה (טבלה 2). תוצאות האנובה הראו כי קיימים הבדלים מובהקים בין חמשת הקבוצות, אך היקף ההבדלים היה נמוך (η²=0.006). ההשוואה המתוכננת הראתה כי נשים בקבוצת הפוריות הגבוהה (שנמצאות במחזור הפרודוקטיבי הגבוה) מציגות עדפה יותר חזקה לגבריות ביחס לנשים בקבוצת הפוריות הנמוכה (כולל בהיריון והנקה) — F(1, 3715)=4.26, p<0.05. ההבדלים בין ההעדפות של נשים בפוריות גבוהה לנשים שאינן פוריות היו משמעותיים, והדגים שהקבוצה הפורייה הגבוהה מראה העדפה גבוהה יותר לגבריות. עם זאת, קבוצת ההנקה לא הראתה הבדל משמעותי בהעדפות שלה לעומת שאר הקבוצות. כמו כן, נפח ההעדפות של גיל ופתיחות מינית נמצא כי הם תואמים קשר חיובי עם ההעדפות לגבריות (r=0.17 ו-0.23, p<0.0001). כאשר שלטנו על גיל והעדפות, הקשר בין הפתיחות המינית להעדפת גבריות נשאר נמוך אך מובהק סטטיסטית (r=0.14, p<0.0001).

התוצאות שלנו תואמות מחקרים קודמים ומראות כי מצבו הפורי של האישה משפיע על העדפותיה ביחס לתכונות גבריות בפנים. נמצא כי נשים שנמצאות במחזור פוריות הגבוה, מציגות העדפה חזקה יותר לגבריות מאשר נשים שאינן פוריות, לרבות נשים בגיל מעבר, שבהן ההעדפה לגבריות נמוכה יותר, בעיקר בשל שיקולי תועלת בריאותית ויכולת תורשתית. ההשערות מציעות כי בתקופות פוריות גבוהה, העדפות לגבריות מעלות את הסיכוי לירושות גנטיות חזקות, אך באותן תקופות ההעדפות נמוכות יחסית, כי תכונות גבריות גבוהות עלולות להיות קשורות למסוכנות או תכונות שליליות (Boothroyd et al., 2017).

אין תוצאות מובהקות שמצביעות על שינויים משמעותיים בהעדפות לפי שלבי מחזור הווסת, בניגוד לתיאוריות המצביעות על כך שהן משתנות בהתאם לימות הפרודוקטיביים והלא פרודוקטיביים של המחזור (Gildersleeve, Haselton & Fales, 2014). ייתכן שהשיטה לעריכת סיווג לפי ימי מחזור (שימוש באחורה של החשבון היומי) אינה די מדויקת לייצוג מצבים הורמונליים מדויקים. כמו כן, שינויים הורמונליים משתנים מאוד בין נשים ובתוך אותה אישה עצמה, ויכולים להתפספס במחקר בין-אישי או בין-מחקרי.
בנוסף, נשים בהיריון או בגיל מעבר עשויות לפתח העדפות שונה שניתן לייחס לשינויים ארוכי טווח בהורמונים או לשינוי במטרות האבולוציוניות, כגון מעבר לנטייה להשקיע יותר בחינוך, טיפוח והגנה על הנכדים, במקום הדגשה של תכונות גנטיות (Hawkes et al., 1998). עבור נשים לאחר מנופאוזה, הבחירה בתכונות נשיות יותר עשויה לשקף מעבר ממושך ממטרות רומנטיות להעדפות משפחתיות וילדים (Rantala et al., 2010).

בנוסף, ההבדל בתוצאות בין נשים בהיריון לנשים הנמצאות בהנקה מצביע על שינוי בהעדפות הנובע משינויים הורמונליים המתלווים למעבר מתהליך הלידה לתקופת ההורות (Kuzawa et al., 2010). לעיתים, נשים בהיריון מראות העדפה חזק יותר לגבריות מתוך הרצון לירושות חזקות יותר, אך בנשים בהנקה או בגיל מעבר, ההעדפה יכולה להשתנות עקב רמות הורמונים נמוכות ולשיקולי אחריות פרמצבטיים של טיפוח הילדים והמשפחה. מחקרים מצביעים כי שינויים תפקודיים הורמונליים תורמים לשינויים בהעדפות, אך קשה למדוד ולנבא היכן בדיוק יישאר הגבול בין ההעדפות להשפעות הסביבתיות והחברתיות.