מדדים על בסיס הזמן והמדדים הפסיכופיזיולוגיים של עניין מיני מצביעים על תוקף משותף ותואם

הערכות של עניין מיני על בסיס זמן תגובה מחייבות הוכחות נוספות לאמינות ולתקפות שלהן, בדומה לגישה המודרנית של התרחבות האישונים. במחקר זה, השתתפו 102 גברים מקהילת הדיוטות שביצעו שישה מדדים של עניין מיני המבוססים על זמן תגובה, כאשר שלושה מהם נמדדו באמצעות התרחבות האישונים, ואחרים במסגרת משימות שבהן לא הייתה דרישה לתגובה מצידו של המשתתף. תוצאות המחקר מצביעות על כך שבעבור גירויים מבוגרים, קיימת מתאם גבוה בין המדדים השונים (הוכחה לאימות ההקבלות). בנוסף, המדדים גם היו קשורים באופן חיובי לבעות העצמי של המשתתפים לגבי העניין המיני שלהם, מה שמוכיח יכולת חיזוי משותפת (כלומר, היכולת של משימה לחזות מדד שהוקלט בו זמנית ומגובה יותר). כמו כן, שתי גישות — מבוססת זמן תגובה ותגובה אישונית — הראו ראיות מוקדמות ליכולת לחזות גם עניין עצמי בתיקוף מיני של ילדים בפרסומות עם ילדים או בפורנוגרפיה הכוללת ילדים. בסיכומו של דבר, תוצאות המחקר תורמות להרחבת בסיס הנתונים באשר לתוקפו של מדדים מבוססי זמן תגובה ותגובה אישונית של עניין מיני.

בעבור נושאים רבים הקשורים למיניות והתנהגות מינית, די לרוב שאנשים ימסרו בעצמם את נטייתם המינית או את העניין המיני שלהם. קיימות שיטות רבות שמאפשרות לחוקרים לאסוף מידע מסוג זה באופן אמין ויעיל. עם זאת, כשמחקרים בוחנים תפקודים קוגניטיביים של עניין מיני, כמו זיהוי קוגניטיבי או תהליכים נפשיים בלתי מודעים, חשוב למדוד את העניין המיני בדרכים עקיפות או בלתי מודעות לפחות. בנוסף, בהקשרים קליניים, חשוב להבין את הנטיות המיניות של פרטים, במיוחד במקרים בהם הם עלולים להיות פגיעים לביגמיות חברתיות—כגון במקרים של עבריינות מין נגד קטינים. לכן, רוב המחקרים הבסיסיים שעסקו באימות מדדים עקיפים של עניין מיני עשו זאת במטרה לשפר את הכלים והשיטות לבחינת העניין המיני בהקשר משפטי, במיוחד בקשר לעבירות מין בקרב ילדים. המחקר הנוכחי בחן את התוקף של כמה מתודות להערכת העניין המיני בקרב גברים, כשהמטרה הרחוקה היא שיפור הערכות בפסיכולוגיה משפטית, אך גם בהקשרים מחקריים רחבים יותר של סתולוגיה.

למרות התפיסות השגויות הרווחות, לא כולם הנושאים עבירות מין בילדים יש התחייבות מנטלית לעניין בילדים. עם זאת, העניין המיני בילדים הוא אחד מגורמי המפתח לסיכון להישנות עבירות מין, במיוחד עבור אלה שניתנו על ידי הרשעות קודמות. לכן, הערכה מדויקת של העניין המיני קריטית כדי לטפל באנשים אלה באופן יעיל ולהעריך את רמת הסיכון. כיום, ה»מדד הזהב» לבחינת עניין מיני הוא באמצעות מדידת תגובות גניטליות, לרוב באמצעות מכשיר בשם פנילתיזמוגרפיה (PPG). מחקר משנת האחרון מצא כי PPG היא מדידה תקפה של עניין בשפה הפדוהביופילי, אך תקפותה משתנה לפי שיטת המדידה עצמה. הבעיה היא שלמרות שרוב השיטות מבוססות על תגובות גופניות, קיימות חששות תיאורטיים ומשפטיים בנוגע לכנות, לאמינות, ולשימוש הראייתי בהם בבתי משפט. היות שמדידת תגובות גניטליות אינה תמיד אפשרית או מקובלת, יש צורך בכלים נוספים שניתן להשתמש בהם להערכת העניין המיני.

במענה לצורך במדדים נוספים, פותחו משימות מבוססות זמן תגובה מהירה כמו משימות חישה מיידית ותגובות מכוונות, אשר מנסות לאבחן את העניין המיני באמצעות התנהגות קוגניטיבית פחות מודעת, כמו זמן תגובה או תגובה אוטומטית. למשל, משימת ה»Viewing time» המודדת כמה זמן מבלה אדם בהסתכלות על תמונות מסוימות היא אחת השיטות הותיקות שבהן משתמשים כדי להעריך משיכה מינית, שכן אנשים נוטים להקדיש זמן רב יותר לתמונות שמושכות אותם מינית. עם זאת, קיימות חששות באשר לאפשרות למניפולציה של תוצאות מושרית משיקולים זדוניים (פייקינג). שיטות נוספות, כמו מבחן הקישור הלא מודע (IAT), דורשות תגובה מהירה ומדויקת של המשתמש ויכולות לגלות קישורים אוטומטיים בין מושגים, לדוגמה בין מין (גבר/אישה) וסטטוס של מין מיני (סקסי/לא סקסי). שיטות כמו Stroop משמשות גם כן באבחון של חוסר הצלחה להתרכז בתוכן חיזרוּני בסביבה של חומרים מיניים אטרקטיביים.

במחקר הנוכחי, שימשו מספר מתודולוגיות בנות תוקף למדידת העניין המיני, ולכל אחת יש יתרונות וחסרונות. בהשוואה לגברים, נשים בדרך כלל לא מציגות תגובות סלקטיביות באותן משימות, ולכן במחקר זה התמקדנו בגברים בלבד לשם אימות התוצאות. אין כרגע משימות בודדות שמתקבלות בהן תוצאות ברמה מספקת כדי לשמש ככלי קליני באופן בלעדי, ולכן תמיד מומלץ לשלב מספר שיטות להערכת העניין המיני, תוך הערכה מושכלת של ההקשר המשפטי והמחקרי.