סיבות להגיש תלונה שקרית באכיפת עבירת אונס

רשימת המניעים של קנין (Kanin, 1994) היא הרשימה הנפוצה ביותר בהפניות להנחות בנוגע למוטיבציות להגיש תלונת שווא על אונס. קנין סבר כי המתלוננות מגישות תלונות שווא מתוך נקמה, כדי ליצור אליבי, או כדי להשיג הזדהות. עם הזמן הועלה הצעה לרשימה חדשה שמדגישה כי הרווח הוא המניע המרכזי. ברשימה המוצעת, המתלוננות מגישות תלונה כוזבת מתוך רצון לרווח חומרי, רווח רגשי, או מחוסר איזון נפשי. הרשימה מחולקת ל-8 קטגוריות: רווח חומרי, אליבי, נקמה, הזדהות, תשומת לב, מצוקה נפשית, שכתוב היסטורי, או חרטה. כדי לבדוק את תקפות הרשימה, נבדקו 57 מקרים של תלונות כוזבות שהוכחו כמוצלחות, שנאספו וסופקו על ידי היחידה הלאומית של משטרת הולנד (NU). נבחנו תיקים מלאים כדי לאשר את ההגדרה ומוטיבציות המתלוננות. התוצאות תומכות באמינות הכללית של הרשימה, כאשר רוב המתלוננות הציגו מוטיבציה רגשית. רוב ההכרזות הכוזבות שימשו לכיסוי עבירות כדוגמת בגידה באיש והחמיצה של בית הספר. חלק מהמתלוננות דיווחו יותר ממניע אחד. אחוז גדול – 20% – אמרו שאינן יודעות מדוע הגישו תלונה כוזבת. התוצאות מראות על מורכבות רבה במוטיבציות להגיש תלונות שווא ומעידות על הקושי בניתוח מסדי נתונים היסטוריים. סיכום, הרשימה של קנין היא, על פי תוצאות עכשוויות, תקפה אך אינה מכסה את כל המניעים האפשריים. ככל הנראה, המניע המרכזי הוא רווח, המתבטא ברווח חומרי, רגשי, או כתוצאה ממצוקה נפשית. הרשימה מחולקת לשמונה קטגוריות: רווח חומרי, אליבי, נקמה, הזדהות, תשומת לב, מצוקה נפשית, שכתוב היסטורי, וחרטה.

הבעיה של תלונות שווא על אונס

תלונות כוזבות על אונס עלולות לגרום לנזקים משמעותיים לכל הגורמים המעורבים. כמקרה לדוגמה, באנגליה, אשה מורה טענה כי עמיתה מבית הספר אנס אותה בשנת 2002 בכיתה לביולוגיה. הוגשה נגדו תביעה והוא הוכח כי אנס אותה, ונידון ל-5 שנות מאסר, מהן ריצה את כל התקופה. הוא לא קיבל שחרור מוקדם מכיוון שהמשיך לטעון לחפותו. בשנת 2011 הוא זוכה בבית משפט מחדש. הוא מת בשנת 2012 מסיבות לבביות. ב-13 בספטמבר 2013, האשה הנושאת את שמן Heidi K. הורשעה ל-5.5 שנות מאסר בגין תקיפה בגרימת חוסר חירות במטרה להונות. מקרה זה מדגים כיצד תלונה שווא יכולה לסכן את המיוחס באשמה גם במישור המשפטי וגם במישור הנפשי של המתלוננת.

בארצות הברית, גם כן, אפשר להגיש תביעה נגד מי שמגיש תלונה כוזבת, ולהיאבק בפסקי דין מרושעים שמוטלים על מתלוננות כאלה. לדוגמה, במרס 2009, מריה (Marie) הסכימה לחוזה עדות שבה היא מודה שנאלצה לשקר כי הגישה תלונת שווא. ההסכמה כללה ייעוץ נפשי, מעקב בפיקוח, וקנס של 500 דולרים. בשנת 2011 היא זוכה ומדיניה נמחקה הרשמתה. לצד ההשלכות המשפטיות, המתלוננת עלולה לסבול פוסט טראומה, אשמה, או דיכאון. מקרה מפורסם הוא זה של קתלין קרוול ווב (Kathleen Crowell Webb), שהמציאה תלונת אונס כדי להסתיר בגידה, והועמדה למשפט לתקופה ארוכה. היא חזרה בה ומנקה את שמה. במקרים אחרים, הנפגעים משקיעים זמן ומשאבים כדי להוכיח את חפותם, והעניין עולה לכותרות. הסקרנות של החוקרים מראה כי שיעור התלונות הכוזבות באירועים כאלה נע סביב 5%, אך תמיד קיימת חוסר ודאות, מכיוון שהרשעות כוזבות יכולות להיתפס כעוד אמת, עקב היעדר ראיות חד-משמעיות.

המניעים להגשת תלונה כוזבת

נשים שנפגעו באונס לעיתים קרובות מוצאות את ההליכים המשפטיים כקשים ומעמיקים עלול להוות תהליך שיפוטי שנמצא כ»פגיעה משנית» (Bohmer & Blumberg, 1975). מדוע מישהי תגיש במו כוונה תלונה שווא? לדוגמה, בהקשר של המקרה של Heidi K., משוער כי הרקע להליך השווא היה קנאה או תחרות. היא חשבה כי הזדמנות לקדם את עצמה תגדל אם תוכל להיפטר מעמיתה (Sapa, 2013). תלונה כוזבת משמשת לרוב כדי להשיג משהו, כגון קידום, הזדהות, נקמה, או תשומת לב. לדוגמה, קנין (Kanin, 1994) סיווג שלושה מניעים עיקריים: אליבי, נקמה, ומוטיבציה לחיזור אחר הזדהות או תשומת לב. ספירת המקרים נעשתה במהלך מחקר שנערך מול סוללה של כוחות משטרה קטנה בארה»ב, בין 1978 ל-1987, שבה הוגשו תלונות שווא על ידי 45 מתלוננות. תיקים אלו היו עדות חזקות לכך שהמניע עשוי להיות קשור לרצון להסתיר מעשים אחרים, נקמה, או חיפוש אחר קבלת תשומת לב.

למשל, במקרה שונה בהולנד, אישה שיקרה כי אנסו אותה, כדי לכסות על תוקפנות באישיותה או כדי לזכות בתשומת לב. אישה אחרת בחדרה של 17 שקרתה כי מאחר שהגיעה באיחור לעבודה, היא הגישה תלונה שווא כדי להימנע מעונש או מביקורת. חלק מהתלונות גם נועדו להשיג הזדהות, למשל, כדי להרוויח כבוד או כדי לנסות לשנות דינמיקה זוגית או משפחתית לא לטובה. מניע נוסף הוא נקמה, כפי שתואר במקרים שבהם הוגשה תלונה על ידי אחת מתוך נקמה נגד גבר שדחה או רצה יחסים בלבד כדי להתריס כלפי גברים או בני משפחה.

חולשות הרשימה

מחקרים נוספים (McNamara, McDonald & Lawrence, 2012) שבחנו 30 תלונות שווא שנשלחו ל-FBI במשך 15 שנים, מצאו כי רוב התלונות היו של נשים, וכי המניעים גם הם דומים: אליבי, נקמה, קבלת תשומת לב, קידום, או הזדהות. אך, מציאת מניעים מדויקים היא אתגר, שכן חלק מהתיקים אינם כוללים דין
ות על המניעים או שהמידע אבד או לא תועדה כראוי. בנוסף, מחקרים קודמים אינם מתייחסים לעניין של רווח חומרי כמניע מרכזי, למרות שיש עדויות לחלק מהמתלוננות שניסו להרוויח כספים או לקבל פיצויים—כמו מקרה של הנאשמת שנמצאה במאבק אמיתי בין מניעים רגשיים ומעשיים.

עוד מרכיב חשוב הוא מצב נפשי כגון הוללות פסיכולוגית או הפרעות נפשיות. במקרים מסוימים, תלונות שווא נוצרות כתוצאה מחלומות או היזכרויות שווא, המופיעות במבנה של היסטריה או פוגעות בעצמה. לדוגמה, אנשים עם הפרעות נפשיות חווים לעיתים חוויות שווא שמובילות להאשמה לדוגמה, באונס.

},…
(המשך במידת הצורך, אך כאן נסתיים התרגום המפורט לקטע שהבאת)