כלי פלסטיק חד-פעמיים הופיעו בעולם לפני כשבעים שנה, והם מקיפים אותנו מכל עבר. למרות הנוחות בשימוש בכלים אלו, ישנה מגמה עולמית לצמצום השימוש במוצרי פלסטיק חד פעמיים. בארצנו עיריית אילת והרצליה אוסרות על הבאת כלי פלסטיק חד פעמיים לחופי הים, עיריית ניו-יורק אסרה על השימוש בשקיות פלסטיק באפריל האחרון ואף בסין ובהודו נאסרה חלוקת שקיות מסוג גופיה במרכולים. הסיבה העיקרית למגמת צמצום השימוש בכלים חד-פעמיים קשורה הינה הנזק הסביבתי האדיר והמיותר שנגרם עקב השימוש במוצרים אלו.
מהו פלסטיק?
פלסטיק מיוצר מנפט המופק מבטן האדמה. מלבד סולר ובנזין, יודעים בתי הזיקוק להפיק מנפט תוצרי גלם לתעשיית הפלסטיק. בדומה לרוב החומרים המיוצרים מנפט גולמי, גם הפלסטיק אינו בריא לאדם או לסביבה. מרכיבי הנפט מהם מורכב הפלסטיק, ידועים כגורמים לתחלואת סרטן ופגיעה במערכת העצבים. בכדי לייצר שקיות ניילון ושאר מוצרי פלסטיק גמישים, מוסיפים לפלסטיק תוספים תעשייתיים ממשפחת ה-"פתאלאטים". תוספים אלו התגלו כפוגעים בפוריותם של גברים. אפשרי שמזון המאוכסן בפלסטיק יספוג חומרים אלו, וכך עלולים להיחשף נשים וגברים לחומרים המסכנים את בריאותם.
לפח וחסל?
אני זוכר שבילדותי היו מוצבים שלטים ליד הפחים הציבורים, עליהם הסיסמה "הזבל לפח, וחסל!". כילד זה היה נראה כל כך הגיוני. זורקים את הזבל לפח, מגיעה משאית הזבל והזבל נעלם. היום אני יודע שהזבל לא נעלם, הוא פשוט עובר דירה. הוא עובר לאתרים להטמנת זבל, שם הוא נערם בערמות ענק ונקבר מתחת לערמות אפר. הפלסטיק הקבור באתרים אלו מתפרק לאיטו, לחומרים רעילים ומסוכנים. מצבורי אשפה אלו תופסים שטח רב, יוצרים ריחות רעים ופוגעים בנוף. אחת מהתופעות המתרחשות באתרים להטמנת זבל היא היווצרות של נוזלים, "המיץ של הזבל". הנוזלים המכילים תוצרי הפירוק של הפלסטיק הינם מסוכנים ביותר לבריאות האדם או בעלי חיים שיחשפו עליהם. במידה שישנה תקלה באתרים כלשהו, הנוזלים עלולים לזלוג לסביבה וליצור זיהום קשה לקרקע ולמי התהום שלידם.
פלסטיק ברוח
פסולת פלסטיק לסוגיה השונים, אינה מגיעה תמיד לאתרי הטמנה מסודרים. באתרי פסולת מסודרים שכבת הזבל העליונה אינה תמיד קבורה, כך ששקיות פלסטיק נישאות ברוח מחוץ לאתר ההטמנה.
בין אם מוצרי הפלסטיק נישאו מאתר ההטמנה ובין אם נזרקו ללא משים, הסביבה מלאה באשפת פלסטיק. בדומה לנחלים, כך גם הפלסטיק מגיע בסופו של דבר לים.
בדומה לאתרי ההטמנה הפלסטיק הימי מתפרק לו לאיטו, ומרעיל את מימי האוקיינוסים. כפי שהפלסטיק רעיל לבני האדם, הוא רעיל גם לחיות. חיות האוכלות חלקיקי פלסטיק עלולות למות מהחומרים הרעילים הקיימים בפלסטיק.
בעלי חיים עלולים להסתבך בפסולת פלסטיק או לנסות ולאכול אותה, וכך למצוא את מותם.
(רשות הטבע והגנים, המרכז להצלת צבי ים)
מה עושים?
מובן יותר ויותר שפסולת הנוצרת מפלסטיק הינה מסוכנת לאדם ולסביבתו, וכיום קשה מאוד להימנע משימוש מוחלט בפלסטיק. אם זאת אפשר לעשות רבות בכדי להוריד את כמות פסולת הפלסטיק, איש איש בביתו שלו. בשנת 2016 נכנס לתוקפו חוק המעודד שימוש בשקיות רב פעמיות, במקומן של שקיות הפלסטיק שהיו מחולקות בקופה לנשיאת המצרכים. לפני שעבר החוק חולקו ברשתות המזון כ- 280 מיליון שקיות פלסטיק ולאחריו כ- 55 מיליון, חסכון מרשים לכל הדעות. בדומה לשקיות, שימוש בכלי אוכל רב פעמיים יכול לגרום להורדה משמעותית בפסולת אותה אנו מייצרים. כמעט בכל שכונה מוצבים כיום פחי מחזור לאריזות פלסטיק, אמצעי נוסף לצמצום הפסולת שהולכת להטמנה. במידה שנעשה שימוש בכלי אוכל חד פעמיים, עדיף להשתמש בכלים העשויים מחומרים דוגמת נייר או במבוק. שלא נטעה, כלים שכאלו יוצרים גם הם פסולת ואשפה מיותרים. עם זאת, השפעתם מזיקה פחות מזו של פלסטיק רגיל.
שינוי מבורך בהרגלי הצריכה בישראל התרחש כאשר "חוק השקיות" עבר בשנת 2016, וקבע שיש לשלם קנס של עשרה אגורות על כל שקית גופיה הנלקחת בסופר. ערב מעבר החוק נלקחו בישראל כ- 280 מיליון שקיות גופיה בסופר, לאחריו נלקחו כ-55 מיליון שקיות. רוב רובן של שקיות הגופייה שנלקחו במרכולים נזרקו לאשפה זמן קצר לאחר לקיחתן. שינוי מבורך באיכות הסביבה המצריך שינוי קל בהרגלים, הבאתן של שקיות נשיאה רב פעמיות מהבית.
הצלחה זו ניתנת לשחזור בתחומים רבים נוספים בחיי היום יום שלנו. בכל יום נקנות ברחבי כדור הארץ כחצי מיליון כוסות קפה חד-פעמיות, כמאה שמונים ושתיים מיליון כוסות בשנה. כוסות אלו מצופות בניילון בחלקן הפנימי, והשימוש בהן יוצר נזק סביבתי לא מבוטל. מעבר לשימוש בכוס רב פעמית מצריך שינוי קל בהרגלי החיים, ובדומה לשקיות השינוי הינו בעל השפעה סביבתית חיובית וחשובה ביותר. כלים חד פעמיים מקיפים אותנו מכל עבר: קשיות משקה, סכו"ם חד-פעמי וקופסאות לאכסון מזון הם רק חלק קטן מהרשימה. הימנעות משימוש בכלים אלו מצריכה שינוי בהרגלי החיים, אך היא חיונית לשימור הסביבה בה אנו חיים.
