סולם להערכת הסטנדרטים המיניים בקרב בני נוער: תכונות פסיכומטריות

סולם להערכת הסטנדרטים המיניים בקרב בני נוער: תכונות פסיכומטריות

תקציר

הסטנדרט המוגבר והמשומש בנוגע ליחסי מין, המאפיין לעיתים כפילות בתקנות מציאותיות והבדלים מגדריים בין בנות לבנים, משפיע לרעה על בריאותם הפיזית והנפשית של בני הנוער. למרות זאת, המשך הפעלה ואישור של סטנדרטים אלה נמשכת באופן נרחב. בעבודה זו אנו מציגים תגובה לקריאות לשדרוג בתחום המחקר של סטנדרט מיני מודרני. תכננו ויצרנו את «סולם להערכת הסטנדרטים המיניים בקרב צעירים» (SASSY), ואת תוקפו הפסיכומטרי. כלי זה נוצר כדי למדוד תמיכה בסטנדרט מיני עכשווי, שמוגדר כ»המידת ההסתייגות של עמדות הפרט, שמתבטאת בהבדלים צפויים בין בנים לבנות, שעה שבבנים נצפו לנהוג באקטיביות מינית גבוהה יותר, בעוצמה ובידע רב יותר, בעוד שבבנות נצפו לנהוג באופן שמרני יותר, פסיבי יותר ועם פחות ניסיון».

במחקר הראשון, עברו אבחון 35 פריטים בקרב מדגם הולנדי (N=465, 54.8% נשים, גיל 16–20). מתוך זה נבחרו 20 פריטים שהרכיבו סולם יחיד, יציב ואמין ואומתו מחדש במדגם שני של הולנדים (N=818, 58.4% נשים, גיל 16–25). לאחר הסרה של פריט אחד, הסולם הנשאר של 19 פריטים הוכיח את עצמו כבעל מבנה יחיד, אמינות גבוהה, והתיישבות טובה במבחני מהימנות חוזרת, תוקף קונסטרוקטיבי ואימות קונברגנטי. בנוסף, המכשיר הראה יציבות מבנהות וקונסטרוקטיבית גם לאורך זמן, וגם תכניות חסרת הטיה לפי מגדר, גיל, רמת השכלה, ונסיון מיני. תוצאות אלה מצביעות על כך כי ה-SASSY הוא כלי אמין וקולע להערכת תמיכה בסטנדרטים מיניים עכשוויים בקרב בני נוער ובוגרים מתבגרים.

הקדמה

המחקר הראשון שנערך בנושא זה בשנת 1967 העלה כי עדיין קיימת נפרדות ברור בין הגישות החברתיות ביחס להתנהגויות מיניות של גברים ונשים, המופיעות גם כיום. תיאוריות ומחקרים מאוחרים הצביעו על כך שהסטנדרטים המיניים שהיו נהוגים בעבר — אשר קבעו, למשל, שבנות חייבות לשמור על צניעות ולהיות שמורות יותר, בעוד שבנים מצופים להיות פעילים, תוקפניים ובעלי ידע — עדיין משפיעים על התנהגויות ועמדות, אך ניכרים שינויים באופנים שבהם הם באים לידי ביטוי.

המחקר מראה כי סטנדרטים אלה מתקיימים במבנה מורכב, שיכול להשפיע על תוצאות שליליות כמו אלימות זוגית, פגיעות מין, סיכון גבוה יותר להידבקות במחלות מין, ופגיעה בהנאה ובשביעות רצון זוגית. עם זאת, תוצאות מחקרים אלו אינן תמיד עקביות, וחלקן מתבררות כבעייתיות בשל שיטות תואמות ומדדים מיושנים. במקביל, ההבנה שלנו של הסטנדרטים המיניים התפתחה עם שינויים בתרבות ובתצוגות של מגדר, ולכן קיימת דחיפות לפיתוח שיטות ומדדים עדכניים ומודרניים. זאת במטרה להבין טוב יותר את התפיסות והעמדות של בני דור זה ביחס לנורמות המיניות שלהם.

בעבודה זו אנחנו ממנפים קריאות לשדרוג ושיפור של כלי המחקר, באמצעות פיתוח כלי מודרני וממוקד יותר. הכלי שיצרנו בא מתוך רצון ללכוד תופעות של תמיכה בסטנדרטים גם בתחילת התנסויות רומנטיות ומיניות, תוך התחשבות בשינויים בסוגי מערכות היחסים, כמו ירידה בשיעור נישואים ובעלייה ביחסים בשותפות מגורים, וכן בשוני בין עולמות הערכים והנורמות שמעוררות נושאים של שוויון מגדרי.

בנוסף, הכלי מתמקד בנושאים שאינם מוגבלים רק להימנעות לפני נישואים, ומכיל היבטים רבים של סטנדרטים מודרניים כגון אמונות הנהוגות לגבי חשיבות ההגבלה המינית, תפקידים מגדריים, וסטיגמות הקשורות להבעת עמדות מיניות. ההבנה שהסטנדרטים משתנים משפיעה על עיצוב הפריטים והמדדים שנבדקו, תוך שימור המגוון של ההיבטים הרלוונטיים.

העבודה מתבצעת בשתי שלבים: בשיטה המחקרית הראשונה פיתחנו 35 פריטים, ובשנייה נבדקה תוקפו הפסיכומטרי באמצעות דגמים סטטיסטיים מתקדמים ומבחני תקינות לאורך זמן. ניסינו לבנות כלי שיכול להישאר רלוונטי הן בקרב בני נוער והן בגיל הבוגר המוקדם, בצל שינויים במבנה החברה והנורמות המגדריות.

מחקר ראשון

שיטות

משתתפים

מדגם של 512 בני נוער ובוגרים צעירים בגיל 16–20 (מתוך 90.8% מהמדגם המקורי) מילא שאלון על מיניות נוער, תוך הבטחה לפרטיות. הוצאו מהדגימה 47 משתתפים שלא היו הטרוסקסואליים, והתוצאות מבוססות על 465 המשתתפים ההטרוסקסואלים שנבחרו.

הליך המחקר

המחקר אושר אתי על ידי הוועדה באוניברסיטת אוטרכט. נאספה בצורה מקוונת דרך פנל ייעודי שמייצג את ההולנדים, תוך מתן תגמול קטן. בשל השימוש בשאלונים אישיים ורגישים, נוצרה סביבה מבוטחת ואנונימית שהייתה נוחה ומידית. המשתתפים סימנו שהם מבינים שהשאלון עוסק בנושאים מין, ויכולים לעצור בכל שלב, ומנוע מהם צורך באישור הורים כי הגיל המינימלי הוא 16.

מדדים

הפריטים שפותחו התבססו על מדדים קיימים וחדשים, על מחקרים תיאורטיים ומחקרי שדה שהתבצעו סביב הנושאים של נניח סטנדרטים מינים, תפקידים מגדריים, ודימויים חברתיים הקשורים למיניות, כל זאת בלשון פשוטה ומתאימה לבני נוער ומתבגרים. בכל שאלה ניצבו המשתתפים בפני פריט שהעריך את רמת ההסכמה שלהם על סולם של שישה נקודות, מ»אני מסכים מאוד» ל»אני מתנגד מאוד». הפריטים ייצגו נורמות חברתיות מוערכות בנוגע למיניות גברים ונשים.

דמוגרפיה

המשתתפים ציינו מין וגיל, רמת ההשכלה, ונסיון מיני שהוגדר כמספר פרטני של שותפים מיניים, וממויין לקטגוריות של «אין מין» או «מ hinein מין».

אסטרטגיה ניתוחית

השתמשנו בניתוח גורמים חוקר למציאת מרכיב אחד מדיד ובר-אימות, תוך בדיקת הטיה בין קבוצות כמו מין, גיל, רמת השכלה ונסיון מיני, באמצעות שיטות סטטיסטיות סטנדרטיות.

תוצאות

מבנה גורמים ואמינות פנימית

הבדקנו את מבנה הפריטים ב-35 הפריטים הראשוניים באמצעות ניתוח גורמים אקספוננציאלי. התוצאות הראו כי הסולם מרכיב גורם אחד חזק עם אמינות גבוהה. הסרנו 11 פריטים שלא טען עליהם יפה במרכיב הראשי, והשארנו 24 פריטים שהרכיב אותם בסולם אמין עם אלפא קרונבך של 0.80. בהמשך, הוספנו עוד 4 פריטים שכפולו גדל משמעותית את האמינות ל-0.90. לבסוף, הויטרינה הסופית היא סולם בן 19 פריטים שמרכיב גורם אחד שמסביר כ-34% מהשונות, עם תוצאות עומדות איתנות ויציבות לאורך זמן.

אמינות חוזרת

התעריך הסבירות הגבוהה בין תוצאות המדגם של השאלון בשני זמנים, עם שווי רכישת תוצאות באופן סטטיסטי מובהק, ומדדים של יציבות ומקצועיות גבוהים.

תוקף מבני

הקשר בין הסולם החדש ל-SDSS היה חזק ומובהק, כאות לתוקף הקונסטרוקטיבי.

תוקף מתכנס

קשר חלש-בינוני, אך מובהק, נמצא בין הסולם ופרקטיקות אותן בודק המחקר של משפחות ודברים הקשורים לנורמות מגדריות, מה שמחזק את ההנחה כי הסולם משקף תעסוקה בתפיסות של נורמות מגדריות.

היציבות והטיה בין קבוצות

הבדיקות מראות כי המבנה של הסולם הינו יציב ותואם מבחינת תוספות ופרטים בחבורות משתנות לאורך זמן, מין, גיל, השכלה ונסיון מיני. ההבדלים בין הקבוצות הם התוצאות של תהליכי הערכה אמיתיים, ולא תוצאות של הטיות שיטתיות.

דיון

המחקר המדגים כי ההבנה המדעית של סטנדרטים מגדריים ומושאיהם משתנה ומתפתח יחד עם שינויי תרבות, והקשר בין העמדות החברתיות והבריאות המינית ניכר בעיקר במשפטי הרתעה ואזהרות. הפיתוח של כלי מדידה מודרניים הוא שלב חיוני לקידום המחקר ולהבנה מדויקת יותר של הפטריונים הגורמים להורות ואמונות של בני נוער ביחס למיניות. תוך שימוש בניתוחים סטטיסטיים מתקדמים, הסקאלה שיצרנו הוכיחה עצמה כאמינה וממוקדת, תוך שהיא מציגה תוקף קונסטרוקטיבי, תקינות מורכבת וקיימות לאורך זמן, ועל כן מתאימה לשימוש עתידי בשלבים שונים של המחקר.

עם זאת, קיימות מגבלות, כדוגמת קיומן של נושאי טיה, ושימוש בתגובתיות חברתית שיכולה להשפיע על תוצאות. אין ביכולתם של מחקרים אלו להוכיח באופן מוחלט מיומנויות אמיתיות של סטנדרטים חברתיים, אלא לנתח את עמדות הפרט בהתאם לנתונים המוצגים. בעתיד, רצוי להתאים את הכלי גם לשימוש בקהלים של קהילות להט»ב, אם כי במקור התכנון התרכז בלהט»בים הטרוסקסואלים, בשל ההבדלים במבני ההנחות והחשיבה המגדרית.